חיים בקהילה: הזכות לחיים בקהילה ולסל סיוע אישי
רקע
ארגון 'בזכות' פועל מיום הקמתו לקידום זכותו של כל אדם עם מוגבלות להתגורר בקהילה. לאורך השנים סייענו לאנשים עם מוגבלות שרצו בכך לצאת ממוסדות לדיור בקהילה, סייענו בהקמת דירות בקהילה לאנשים שלהם צורך במידת תיווך גבוהה, ועתרנו לבג"ץ בשמן של חמש נשים עם מוגבלות קשה בדרישה לאפשר להן להתגורר בדיור בקהילה. כעת ארגון בזכות פועל לקידום הצעת חוק שתעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות לחיות חיים מלאים ועצמאיים בקהילה, בעזרת סל סיוע אישי שמתאים לצרכיו ולרצונותיו האישיים של כל אדם ואדם. הצעת החוק הונחה על ידי חברי הכנסת הרב אורי מקלב (יהדות התורה) ואילן גילאון (מרצ), וחתמו עליה כשלושים חברי כנסת. היא מקודמת על ידי קואליציה המורכבת מ 22 ארגונים של אנשים עם מוגבלויות, הורים לאנשים עם מוגבלות וארגונים לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלויות. הצעת החוק מהווה מהפיכה של ממש בתפיסת זכותם של אנשים עם מוגבלות לחיים מלאים בקהילה. היא מחזירה את האדם עם המוגבלות לקהילה, ומחזירה אליו את השליטה בחייו.
עקרונותיה של הצעת החוק:
-
הזכות לחיים בקהילה - עיגון הזכות של כל אדם עם כל מוגבלות לגור בקהילה, בעצמאות מרבית ותוך שילוב מרבי בחיי הקהילה. הנחת המוצא היא שאנשים עם מוגבלות מסוגלים לגור בקהילה אם יקבלו תמיכה מתאימה. אין לכפות על איש חיים במוסד מטעמי טיפול או הגנה.
-
שלושה מסלולים של דיור בקהילה - זכותו של האדם לבחור היכן יגור: בבית משלו, בבית משפחתו או במסגרת מגורים מוגנת.
-
סל סיוע אישי - האדם זכאי לשירותים תומכי דיור בקהילה וזאת באמצעות סל סיוע אישי. הסל כולל את כלל השירותים הנדרשים לאדם כדי לחיות בקהילה והוא מותאם לרצונות ולצרכים של האדם. בסל נכללים סיוע בביצוע פעולות יום-יום; סיוע וליווי בביצוע פעולות צרכניות; סיוע אישי בניהול הבית, משק הבית והמשפחה; תמיכה וייעוץ בקבלת החלטות ובמימוש זכויות
-
האדם במרכז - האדם, בעזרת תמיכה, הינו שותף מוביל בקביעת תכנית הדיור ובבניית סל הסיוע האישי שלו.
-
קביעת אמות מידה שוויוניות - בעוד שכיום זכאותו של אדם לדיור בקהילה נגזרת במידה רבה מהשאלה לאיזה אגף הוא שייך, הצעת החוק מסדירה קריטריונים שוויוניים חוצי מוגבלות והשוני בין מה שכל אחד מקבל נגזר אך ורק מצרכיו האינדיבידואליים ומרצונותיו.
אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות, שאותה אשררה מדינת ישראל בשנת 2012 קובעת בסעיף 19, שכותרתו: "חיים עצמאים ושילוב בקהילה" את חובתה של המדינה להבטיח לאנשים עם מוגבלות חיים בקהילה באופן שוויוני ובחירה חופשית של אורח חייהם בה, כשם שעושה זאת כל אדם אחר. סעיף זה באמנה מָתווה את החוק והמדיניות ביחס לאנשים עם מוגבלות ברחבי העולם המערבי. למרות זאת, בישראל חיים כ-17 אלף אנשים עם מוגבלות במוסדות (מעונות והוסטלים), מרוחקים מן הקהילה, בהם נשללת מהם הזכות לאוטונומיה ולפרטיות, ולא פעם שוררת בהם הזנחה קשה. אלפים אחרים מתגוררים בקהילה בתנאים קשים של בדידות וללא שירותים בסיסיים המותאמים לצורכיהם. לעומת זאת בעולם, מתקיימת מהפיכה אמתית. מדינות רבות, ביניהן ארה"ב, אנגליה, סקוטלנד, אירלנד, גרמניה, אוסטרליה ואיטליה סוגרות בהדרגה את המוסדות וההוסטלים שבתחומן. צ'כיה וקרואטיה קבעו שדיור שבו מעל ארבעה דיירים איננו דיור בקהילה.
ארגון בזכות מאמין בזכותו של כל אדם עם מוגבלות להתגורר ולחיות בקהילה, במסגרת קטנה ואינטימית, המאפשרת לו חיים של שוויון ושל כבוד, אוטונומיה אישית, והשתלבות מלאה בקהילה. במוסדות ובהוסטלים, שבהם מתגוררים עשרות ולעיתים גם מאות אנשים עם מוגבלות ביחד, לא מתאפשרת היכולת לשמור על זכויות בסיסיות אלה. במוסדות(מעונות והוסטלים) רוב השירותים ניתנים בתוך המסגרת ולא בקהילה. השירות הרפואי ניתן על ידי רופא המסגרת; המזון נקנה בסיטונות על ידי הצוות; רוב פעילות הפנאי מתקיימת בתוך תחומי המסגרת, ולא בקהילה בשילוב עם אנשים ללא מוגבלות. מדיירי המוסדות ניטלת הזכות להחליט החלטות בסיסיות לגבי סדר יומם ואורח חייהם, כגון מה יאכלו בארוחות, מה ילבשו, מתי ישכבו לישון, לאן יצאו לטייל ועוד. בדיור בקהילה, לעומת זאת, האנשים חיים בקהילה ומהווים חלק בלתי נפרד ממנה. הם משתמשים בכל משאביה: הם מקבלים את השירות הרפואי בסניף השכונתי של קופת החולים, רוכשים מזון לפי טעמם האישי בסופרמרקט, נהנים מפעילות משולבת במתנ"ס השכונתי, רוכשים בגדים לפי טעמם, וההחלטה על סדר יומם נתונה בידיהם. אנשים עם מוגבלות קלה, זקוקים לסיוע מועט כדי לחיות בקהילה. אנשים עם מוגבלות קשה, זקוקים לסיוע רב ואינטנסיבי כדי להיות חלק מהקהילה. אנו מאמינים שכל אדם, גם אם מוגבלותו קשה, זכאי ויכול להתגורר בקהילה, ושעל מדינת ישראל לתת לו את מלוא הסיוע כדי שיוכל לממש זכות זו.
ביוני 2022 עבר בכנסת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות ,
המעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות לחיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה.
הישגים בולטים
-
בג"ץ ליאור לוי, שבעקבותיו שינה משרד הרווחה את הקריטריונים לשליחת אנשים עם מוגבלות למוסדות. עד לבג"ץ זה, הוכוונו לדיור בקהילה רק אנשים עצמאיים. במסגרת הבג"ץ ובזכות הגשת העתירה הצהיר משרד הרווחה על כך שגם אנשים הזקוקים לתווך ולסיוע רב יוכלו לקבל שירותי דיור בקהילה. עם זאת, אנשים עם צרכים רפואיים מורכבים או הפרעות התנהגות משמעותיות יופנו למוסדות.
-
פרסום שני דוחות לגבי מצב זכויות האדם במוסדות, דוח 'ארץ האפשרויות המוגבלות' ודוח 'בואו נפתח את זה'.
-
סיורי פתע במעל 50 מוסדות, כתיבת דוחות ופרסום מצב זכויות האדם בהם.
-
סגירתו של בית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב, בעקבות חשיפת מצב זכויות האדם בו על ידי ארגון בזכות.
-
בעקבות הוצאתו של דוח 'ארץ האפשרויות המוגבלות', הקים שר הרווחה דאז יצחק הרצוג ועדת מומחים מן העולם, לבחינת סוגיה הדיור שהמליצה באופן חד משמעי על סגירה הדרגתית תוך עשור של כלל המוסדות וההוסטלים בישראל, ופיתוח אלטרנטיבה של חיים בקהילה בסיוע אישי עבורם.
-
לקיחת חלק בתהליך החקיקה המשמעותי של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. החוק אושר בכנסת ביוני 2022 והוא מעגן את הזכויות החיוניות ביותר עבור אנשים עם מוגבלות: חיים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה, קבלת החלטות בידי האדם עצמו והחובה לפתוח בהליך הדרגתי לסגירת מוסדות מרובי דיירים.
יעדים מרכזיים:
-
קידום התקנות הנגזרות מחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.
-
פעילות לשינוי השיח המקצועי והתודעה הציבורית בנוגע לחיים בקהילה.
-
סיום שנת למידה לגבי המצב בחברה הערבית בצפון, הפקת דוח מסכם, פרסום שלו, והגשה לקובעי המדיניות.
-
פעילות לקידום דיור בקהילה בחברה הערבית: השפעה על מדיניות הממשלה, הרשויות המקומיות, מודעות האנשים עם המוגבלות, בני משפחותיהם ואנשי המקצוע.
לקריאה נוספת
דפי מידע:
דוחות:
חוקים:
סרטונים
-
סדרה של 3 הרצאות בנושא דיור בקהילה: